מדיניות צה"ל
כל מי שיכול צריך לשרת ובמקום המתאים לו ביותר!
זו גישת צבא ההגנה לישראל שהוצגה בפניי בפגישה עם סא"ל קרן גינת, פסיכיאטרית במקצועה, ראש ענף קליני במדור בריאות הנפש.
סא"ל גינת מסבירה כי תפיסה זו נשענת על חשיבה לפיה התורם נתרם, ושביעות רצון הדדית טובה הן לצבא והן לפרט. למעוניינים בפטור, יש כיום שחרור אוטומטי בניגוד לעבר, ודי בהצגת אבחון אוטיזם מטעם המדינה (מבית חולים, ביטוח לאומי ועוד- לא מרופא פרטי) כדי למנוע את ההגעה המיותרת ללשכת הגיוס. לאחר חתימת ההורים על המסמכים המתאימים המועמד לשרות משתחרר עם פרופיל 21 נפשי.
צומת ראשונה - קבלת צו גיוס
הורים למועמדים בעלי אוטיזם קל המתלבטים בקשר לגיוס, מוזמנים להתייעץ עם ברה"ן דרך פניות הציבור באתר צה"ל, לאחר קבלת הצו הראשון, בטרם ההגעה ללשכת הגיוס. הפניות מועברות לענף הקליני ולעיתים הורים מוזמנים יחד עם המועמד לבדוק את האפשרויות הפרושות בפניו.
מועמדים שהתייצבו בלשכת גיוס בצו ראשון וקיבלו פרופיל 45, נשלחים לאיבחון בענף הקליני, ומקרים נדירים אם עולה שהם יכולים להתגייס ללא הגנה שיבוצית, אזי יתגייסו ככל החיילים וישרתו כמו האחרים.
גיוס רגיל
בעלי צרכים מיוחדים עם קשיים קלים עד בינוניים, שנמצאו כשירים לגיוס, יקבלו פרופיל 45, ומשמעותו הגבלת שיבוץ (בכך מסתיימת התערבות ברה"ן- ונכנס לתמונה אכ"א).
לרוב נערכת בדיקה נוספת בענף הקליני. אם יש אישור גיוס- המועמד הופך כשיר ככל חייל ויקח חלק בטירונות רגילה.
יחד עם זה קיימות מסגרות מוגנות לטירונות בבסיסים השייכים לחיל חינוך ונוער (כגון מחווה אלון- עליה נרחיב במאמר נוסף בנושא, "השיבוץ בצה"ל, סוגי הטירונות והתנדבות"). המתגייס יזכה לביקורת של ברה"ן בתיק הרפואי שלו, משמעות הדבר שקבני"ם הפזורים בין היחידות יזמו עימו פגישות, ובמיוחד במעברי בסיס, וישמשו כתובת לפניות בעת הצורך.
התנדבות
מועמד שהוחלט כי אינו כשיר לגיוס, בפניו האפשרות להתנדבות, אותה צה"ל מקדם בברכה . לדברי גינת, כיום משרתים מתנדבים רבים, כמעט בכל מקצועות העורף.
שני קריטריונים להתנדבות:
1. אין מסוכנות למועמד או לסביבה.
2. רמת תפקודו של המועמד (היכולת להגיע בכוחות עצמו לבסיס בתחבורה ציבורית ועוד).
מועמד שנמצא כשיר להתנדבות, נעשה חיפוש שיבוץ בעבורו: גיאוגרפי המותאם ליכולותיו. יכולות המתנדב נותנות כיוון, לעיתים כשמדובר באובססיה בתחום מסויים, ניתן להפוך אותה לחוזקה ולהשתמש בה לצרכי הצבא.
קיים מגוון של תפקידים למתנדבים: תכנות מחשבים, כלבנות, ידע בשפות, צילום, מוזיקה, דובר צה"ל ועוד.
לאחר איתור תפקיד הולם, המועמד נפגש עם המפקד הפוטנציאלי, ודרושה הסכמת שני הצדדים להצלחת שיתוף הפעולה.
קיימת מגבלה לגבי מספר הראיונות עם מפקדים וזמן האיתור (עד חצי שנה) למנוע תסכול ופגיעה בדימוי של המועמד.
לדברי סא"ל גינת ישנם סיפורי הצלחה מרובים בקרב המתנדבים על הספקטרום האוטיסטי, כמו חיילת ששלטה ב-8 שפות, וקיבלה תפקיד בו תרמה לצבא ואף היא נתרמה ממנו.
במקרים נדירים, המועמד מאובחן לראשונה על הקשת האוטיסטית בלשכת הגיוס בבדיקת הקב"ן. במקרה זה הוא מופנה אל הענף הקליני שם נעזרים בפסיכיאטרים שהתמחותם אוטיזם להשלמת האבחון (ד"ר נחום כץ, ד"ר ישראל קריגר ועוד).
סוף דבר
תפיסת צה"ל כלפי בעלי צרכים מיוחדים בכלל והמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בפרט, מאפשרת ומכילה, ולדברי סא"ל גינת יתכן ו-200 שנה מעכשיו דווקא הם ישרדו יותר טוב מהנורמטיבים, שיתקשו להתמודד עם השינויים הטכנולוגים בעולם העתידי.
מראיינת: גילה שהרבני
www.otistim.co.il גילה
